שלא כמו היום, על עובד אדמה לחבר מחדש בין האדם לטבע ולהפוך את החווה למרכז קהילתי המגשר בין דתות ולאומים. אולי לראשונה מאז א”ד גורדון, מנסח חן עתיד חזון חקלאי למדינת ישראל
הקורס אינו עוסק בחקלאות במובן הפשוט של המילה, אלא ביצירת קשר חדש בין אדם לעולם, וזאת על-ידי יצירת קהילה אנושית
שבבסיסה עבודת אדמה חקלאית המוגשת כשירות למען הקהילה.
חן עתיד
כשנשאל פעם ד”ר רודולף שטיינר, “מדוע מעטים כל-כך מאלו ששמעו את הרעיונות של האנתרופוסופיה ממשים אותה
בעשייה בעולם?”, הוא ענה:
“זאת בעיה של תזונה. איכות המזון היום מחלישה מאוד
את כוחות הרצון של האנשים ולא מאפשרת להם לממש את האידיאלים
שלהם”. זה היה לפני 91 שנה. בשנת 1,917עם סיום מלחמת העולם הראשונה, יצא שטיינר בקריאה
לשנות מן היסוד את המבנה הפוליטי-חברתי של המדינה. הוא טען שאם שינוי זה לא יתרחש במהרה יהיה זה רק עניין של זמן עד שתפרוץ מלחמה נוראה אף יותר. הרעיון של ריכוזיות הכוח בידי שלטון מרכזי הוא הבעיה בה”א הידיעה. לתוכניתו, המבוססת על הכרת צרכי האדם
המודרני, הוא קרא: “המבנה החברתי המשולש”. לא כאן המקום להסביר את המבנה כולו. אציין רק שבבסיס המרחב
הכלכלי (אחד משלושת המרחבים, בנוסף למרחב החוקתי והמרחב התרבותי) נמצא שיתוף הפעולה. הענף הכלכלי היחיד שעליו הוא הרחיב את הדיבור היה החקלאות. הוא אף העיד על עצמו שלולא הגורל הוביל
אותו לייסוד האנתרופוסופיה, הוא היה רוצה להיות חקלאי. יש לציין שלמרות החלוקה לשלושה מרחבים, בכל מרחב פועלים בני אדם השייכים לאחד המרחבים באופן
הספציפי. לדוגמה, בחינוך, השייך באופן מובהק למרחב התרבותי, יש גם שאלות כלכליות וחוקתיות.
היסטוריה
בשנת1924 פנתהקבוצתחקלאיםלד”רשטיינרבטענהשאיכות הזרעים יורדת משנה לשנה והיבולים פוחתים. “מה לעשות?”, הם שאלו. שטיינר התחמק מתשובה ודחה אותם שוב ושוב עד שבסופו של דבר, לאחר שבנו של אחד מהם קיבל את המשימה לשבת בפתח ביתו של שטיינר ולא לעזוב את המקום עד קבלת תשובה, הוא הסכים לבסוף
לקיים קורס בנושא חקלאות. ביוני של אותה שנה התקיים הקורס לחקלאות ברוח האנתרופוסופיה.
מהי חקלאות ביודינמית?
נקודת המוצא של הקורס היא שבטבע ישנם כוחות דינמיים, תומכי חיים, אשר מקורם במערכת השמש ומעבר לה. כוחות של אור ושל חום מאפשרים את החיים על פני האדמה. עבודת החקלאי היא לנתב את הכוחות הללו לתוך האדמה בצורה האופטימלית, בהתאם לגידול החקלאי שאותו הוא מגדל. לעזרתו של החקלאי עומדים יסודות החמצן, הפחמן, המימן, החנקן והזרחן, המהווים את הבסיס לחלבונים המאפשרים חיים. כוחות נוספים נחוצים לחקלאות הם בעלי-החיים, ובמיוחד הפרה. עבודה נכונה עם הפרות מאפשרת ליצור קומפוסט המזין את האדמה. החקלאי יכול גם ליצור תרכיזי אנרגיות ייחודיים באמצעות תהליכים המחברים מינרלים, צמחים, חיות וכוחות של אור וחום. תרכיזים אלו זכו לשם “פרפראטים” והם מווסתים תהליכי נביטה, צמיחה והבשלה, כמו גם העצמה של הקומפוסט. זוהי יצירה שבה האדם פועל ביחד עם כוחות החיים בטבע בכדי להבריא את האדמה ולייצר
מזון בריא לבני האדם.
החקלאות הביודינמית מסוגלת לתת לצעירים רבים את הפתרון לחיפושם. בעזרת עבודה משותפת ייווצרו קהילות חדשות אשר יוכלו להביא כוחות מרפאים לאדמה
העשייה החקלאית משרתת היטב את העיקרון המרכזי של התחום הכלכלי: שיתוף פעולה בין אדם לקהילתו. העיקרון שבו היצרן (החקלאי במקרה זה) פועל מתוך רצון לייצר לצרכן את התוצרת הטובה ביותר, מתוך אמון מלא שהצרכן מעריך את עבודתו ואת מניעיו ולכן יהיה מוכן
לדאוג גם לו. הדבר יתבטא במחיר ההוגן שהחקלאי יקבל.
משימתה של החקלאות הביודינמית בישראל
בישראל של היום רוב האנשים איבדו את הקשר לאדמה. מצב זה של ניתוק מהאדמה החיה הפך את ישראל למדינה עם חקלאות מאוד אינטנסיבית, לא אקולוגית וקצרת מועד, המעדיפה רווחים מיידים על- פני ראיה ארוכת טווח. איכות המזון יורדת ואתה גם חיוניות ובריאות
הציבור. מצד שני, צעירים רבים לא מצליחים להתחבר לחיים המודרניים,
ומחפשים מקומות שבהם יוכלו לממש אידאליזם ולחדש את הקשר לטבע.
החקלאות הביודינמית מסוגלת לתת לצעירים רבים את הפתרון לחיפושם. בעזרת עבודה משותפת ייווצרו קהילות חדשות אשר יוכלו להביא כוחות מרפאים לאדמה. ניתן בזכות התפיסה ההוליסטית הזו גם לבנות קהילות בהן יעבדו יחד בני-דתות ולאומים שונים למען יצירת
עולם טוב יותר.
הארץ הזאת היא ארץ “זבת חלב ודבש”; ארץ שבה החקלאות היא אחד המפתחות לשינוי והתמרה ממלחמה, לאומיות ושנאה; לבריאות,
שיתוף פעולה ושלום.
בכדי לעשות זאת חייב החקלאי להבין את הכוחות הפועלים בטבע ובאדם ולחבר את האדם לטבע.
איך חקלאות ביודינמית מחוברת לקהילה האנושית הרחבה יותר? החקלאות הביודינמית מאפשרת לאדם לממש את עצמו במובן
השלם ביותר, להבין את הכוחות המושלים בטבע וליצור הרמוניה בין
האדם לטבע. בתחום הרוחני על האדם להיות חוקר. עליו ללמוד ולהבין מהו האדם,
ומהם אדמה, צמחים וחיות. עליו להבין מה מזין, איך משפיעים הכוכבים, השמש, והירח. איך משפיע הגשם והאוויר ועוד. מה תומך באדם כך
שיוכל למלא את ייעודו בעולם. התהליך הזה מאפשר לחקלאי לתרגל התבוננויות, לערוך ניסויים, ללמוד לעומק על העולם והקוסמוס שסביבו ולהכיר את הכוחות
הפועלים בחוותו. הוא יכול גם לגלות תגליות חדשות ולשפר את איכות המזון וחיות האדמה.
בתחום הפיזי, על האדם לעבוד את האדמה והטבע מול האלמנטים השונים. הוא מתרגל חיזוק של כוחות הרצון שלו בכך שהוא עובד משעות הבוקר המוקדמות באביב, בקיץ, בסתיו ובחורף. הוא חווה
את ההשתנות של אורך היום, את החום והקור. הוא לומד לעקוב אחר נביטה, פריחה, חניטת פירות ונביטה. הוא לומד לפתח כוחות של
התמדה, ונחישות; כוחות של חמלה ואהבה לבעלי-החיים; לעבוד עם החרקים, הציפורים והיונקים.
בתחום הנפשי-חברתי על האדם ללמוד להיות חולייה בתוך הקהילה האנושית הרחבה. לעמוד במקום שבו הטבע מתחבר לאדם; לשרת את חבריו בני האדם על-ידי ייצור מזון במחיר הוגן, מתוך כבוד לאדמה
ולדורות הבאים. הוא לומד לעבוד בצוות עם חבריו בחווה, עם לקוחותיו ועם ספקיו. הוא יכול להפוך את החווה למרכז חברתי של כל הקהילה סביבו: מקום שבו נפגשים ילדים, נוער, גמלאים ומשפחות לעבוד ביחד בעונות הקטיף והשתילה. החווה יכולה להפוך למקום שבו הקהילה
חוגגת את חגיה, ולהוות מקום של הבראה ונופש לאנשי העיר.
